כמו שכתוב באמל״ק למעלה גם הפדיוורס (Fediverse) וגם בלוסקיי (Bluesky) הם מדיה חברתית שמאפשרת לתקשר עם א·נשים בעזרת מחשבים.

הפדיוורס

הפדיוורס הוא רשת של רשתות חברתיות ברוח של שיתוף פעולה, פתיחוּת, עצמאות וביזור. בזכות התכונות האלה הפדיוורס לא נתון ולא יכול להיות נתון באופן ריכוזי בידי איזה תאגיד קפיטליסטי תאב־ממון, אלא בידי א·נשים כמוני וכמוך, שמפתחות·ים ומתחזקות·ים ובונות·ים אותו ביחד. תת־הרשתות מחוברות כפדרציה של קהילות עצמאיות (לכן השם: Fediverse = federated + universe), כך שכל החשבונות בכל תת־הרשתות יכולים בקלות לתקשר אחד עם השני, תודות לתשתית פתוחה משותפת: פרוטוקול מחשבים בשם ActivityPub שפורסם והומלץ על ידי ה־W3C כתקן משותף לרשתות חברתיות מבוזרות. (למי שלא מכירות·ים: ה־W3C הוא גוף תקינה בינלאומי של ה־WWW, שאחראי לתקינה של HTML‏, CSS‏, WebAssembly ותקנים נוספים שעומדים בבסיס התשתית שעליה בנוי האינטרנט).

בזכות האופי הפתוח וההתבססות על תקן כללי יש פלטפורמות עצמאיות רבות שמחוברות לפדיוורס, כולל כאלה כאלה שמתמקדות בסוג מסויים של תוכן: תחשבו אם „יוטיוב” (PeerTube) ו„אינסטגרם” (Pixelfed) ו„פייסבוק” (Friendica) ו„גודריגז” (BookWyrm) ואתרים רבים נוספים היו כולם חלק מרשת אחת גדולה ומבוזרת והיה אפשר לקיים אינטראקציה בין כל החשבונות; לדוגמה, כדי לכתוב תגובה לווידאו לא היה צריך לפתוח חשבון מיוחד באותו האתר, אלא היה אפשר להשתמש בחשבון הקיים שלך. הפלטפורמה הנפוצה ביותר בפדיוורס היא מסטודון (Mastodon), והיא בנויה באופן שמזכיר את טוויטר (לא מבחינת הרעל חו״ח, אלא מבחינת ההודעות הקצרות: ברירת המחדל היא הגבלה של 500 תווים להודעה).

בכל שכבה אפשר לראות שהושקעה מחשבה עמוקה כדי ליצור אקוסיסטמה למען א·נשים והקשרים החברתיים ביניהן·ם ולא למען רווח:

• ברמת תכנון פרוטוקול ActivityPub: הוא מבוזר להלכה ולמעשה, הוא ניתן למימוש בקלות גם על ידי צוות מתכנתות·ים קטן, והוא מתוכנן כך שכדי להקים בו שרת עצמאי נדרשת השקעה כספית קטנה מאוד (רק מחשב פשוט וחיבור קבוע לאינטרנט)
• ברמת הפלטפורמות השונות: כמעט כולן בקוד פתוח ומפותחות בשיתוף פעולה וולונטרי, ובנויות באופן שמכבד את המשתמשות·ים. דוגמה מובהקת לזה היא הפיצ׳ר של הודעות ציטוט במסטודון, שאופן המימוש שלהן מושתת על הסכמה מדעת. במקרה הזה לקחו פיצ׳ר עם היסטוריה בעייתית מבחינה חברתית ברשתות אחרות (המון רעל בטוויטר ובפייסבוק) ובנו אותו מחדש באופן מיטיב. אם כבר דיברנו על מסטודון, הגורם הכי גדול ומבוסס בפדיוורס: הפלטפורמה הזאת מפותחת על ידי מלכ״ר עצמאי שסירב לקבל מימון מקרנות הון סיכון כדי לשמור על העצמאות לרווחת הכלל.
• ברמת הנורמות החברתיות והמודרציה המצב טוב אלפי מונים מזה שברשתות המסחריות. יש לזה גם היבטים „רכים” לגמרי אבל זה מתאפשר גם בזכות היבטים „קשים” טכניים: היכולת הטכנית של חברות·ים בשרת מסויים לעזוב אותו אם דרך הארץ בו לא טובה בעיניהן ולהגר לשרת אחר נותנת מהצד האחד של המטבע למשתמשות·ים חופש רב, עצמאות, וסוכנות (אגנטיות) ומצדו השני מטילה אחריותיות (accountability) על מי שמתחזקות את השרת (אם לא ינהגו כשורה, המשתמשות·ים יוכלו להגר ממנו בקלות).

אם מעניין אותך לקרוא עוד, כתבתי שני דפים על הפדיוורס: אחד מבואי, שנותן רקע ומפנה למקורות נוספים, ואחד פרקטי, שמהווה מדריך לצעדים ראשונים.

בלוסקיי

לפני שאכתוב על בלוסקיי חשוב שנעשה את ההבחנה בין תשתית טכנית לא·נשים שמשתמשות·ים בטכנולוגיה המסוימת הזאת. יש לי המון ביקורת על חברת בלוסקיי, על המהלכים המפוקפקים שלה ועל מה שאני רואה כמצג שווא לא הגון (בלשון המעטה). האתר הזה נועד לעזור לקרב בין הקהילה העברית בפדיוורס וזו שבבלוסקיי; הביקורת היא לא על הא·נשים שמשתמשות·ים באתר.

עכשיו, כשזה מאחורינו, מה זה בלוסקיי? בלוסקיי הוא שירות מדיה חברתית ששייך לחברה המסחרית פרטית למטרות רווח (מסוג „benefit corporation”) בשם Bluesky Social. הגוף המוביל במימון החברה בסבב א׳ בהון סיכון הוא Blockchain Capital (כזכור, משקיעות·י הון סיכון מצפות·ים לראות את הכסף שלהן·ם בחזרה עם גידול משמעותי; זאת לא תרומה מטוב לבן·ם). מי שהקים את החברה הוא ג׳ק דורסי, שיש לו היסטוריה בעייתית מבחינת ההתנהלות שלו ביחס לגורמים ברחבי המנעד הימני בפוליטיקה האמריקאית עוד מהזמן שעבד בטוויטר (משאירה לכן·ם לחפש בעצמכן ולנבור במחילת הארנב; לא מאוד מומלץ…). בנוסף, צוות המודרציה הריכוזי של השירות לא שקוף בהרכב, במבנה ובדרכי העבודה; בפרט, הבחירה לתת במה לג׳סי סינגל להמשיך להיות שם טרנספוב מעידה על שיקול דעת לקוי במקרה הטוב (אני לא בקיאה בפרטים ולא יכולה לשפוט עד כמה זה מבוסס, אבל לפי זה מלבד הסובלנות לטרנספוביה יש גם אלמנט של השפעה של קשרים אישיים).

עד כאן זה נשמע כמו „𝕏 רק פחות נאצי” (ואחרי הכל, זה לא קשה). מעבר להיבטים הבעייתיים האלה בהתנהלות של חברת Bluesky Social ובמוצר שלה, יש אחד נוסף שרלוונטי במיוחד בהשוואה מול הפדיוורס: הפרוטוקול של בלוסקיי, שנקרא ATProto מוגדר על ידי החברה כ„מבוזר” (decentralised), אבל בפועל הוא מתוכנן באופן כזה ששם מקלות בגלגלים של כל נסיון ליצור ביזור פרקטי, ואכן הזמן עובר והפרוטוקול כבר לא חדש־דנדש ועדיין כל הכח מרוכז אצל גורם מסחרי יחיד. ההתהדרות בנוצות ביזור לא להן·ם תוך כדי שימוש ב„ביזור” כבאזוורד חסר משמעות במקרה הטוב וניצול ציני של חוסר הבנה של הציבור הכללי כדי לשחוק את המשמעות של המילה בהקשר הזה במקרה הפחות טוב — בשני המקרים למען המטרה העילאית של יצירת רווח כספי — היא לעניות דעתי מעשה מנוול. היתה לבלוסקיי האפשרות לבחור ב־ActivityPub — פרוטוקול מבוזר קיים שפועל כבר שנים רבות והוכיח את עצמו, ושמהווה תקן מומלץ של ה־W3C — אבל החברה בחרה בפרוטוקול משלה שנשאר בפועל אצלה באופן ריכוזי. למיטיבות·י לכת אני ממליצה לקרוא את ההניתוח המעמיק הזה ואת המשכו מאת כריסטין למר־וובר, אחת היוצרות של ActivityPub, ולהסתכל על הנסיון הזה ליצור נקודת ביזור יחידה נוספת של ATProto על בלוסקיי — העלות המשוערת שם היא במיליוני דולרים נכון לינואר 2025 (מאז נוספו עוד המון משתמשות·ים לבלוסקיי והעלות ודאי הכפילה את עצמה כמה פעמים), בעוד שהקמה של שרת מבוזר עצמאי לגמרי של ActivityPub עולה גרושים.

המסקנה המתבקשת מכל ההתנהלות הזאת היא אנשיטיפיקציה של בלוסקיי (enshittification, החראה), שאנחנו רואות כבר היום ובאופן ודאי אם לא יהיה שינוי שורשי רק תחריף.

כל זה נשמע אולי עניין טכני להתקטנן עליו, אבל יש לו השלכות חברתיות עמוקות ומרחיקות לכת: כל כך הרבה מהתקשורת היום בין א·נשים נעשית בתיווך מחשבים, וחשוב שהתקשורת הזאת תהיה בידיים של כולנו באופן פתוח ומבוזר וחופשי ולא כבולה ונתונה לגחמות של חברות מסחריות.

לא הספיק לך? רוצה עוד? הנה כמה הודעות ודיונים מהפדיוורס: א׳, ב׳, ג׳, ד׳, ה׳, ו׳.

הגשר (Bridgy Fed) הוא שירות שמחבר — מגשר — דו־כיוונית בין הפדיוורס ובלוסקיי (וגם אתרים ב־IndieWeb, אבל זה כבר סיפור אחר). הוא פועל על ידי יצירה של חשבון מראה ברשת השניה, שמייצג אותך שם: מה שאת·ה עושה משתקף אוטומטית שם, ואינטראקציה של א·נשים אחרות·ים איתך משתקפת חזרה.

המטרה של המדריך הזה, „עברי הגשר” היא לחבר בין הקהילה העברית של הפדיוורס וזו של בלוסקיי, בשתי דרכים:

האחת היא לתת מידע נגיש על הרשתות, הגשר ואופן ההצטרפות אליו.

השניה היא לרכז רשימה של חשבונות בעברית, הן מהפדיוורס והן מבלוסקיי, שמחוברים לגשר, כך שיהיה אפשר למצוא בקלות א·נשים לעקוב אחריהן·ם.

לא. מדובר במקרה מובהק של נקודת כשל בודדת (SPOF). כמה תסריטים שבהם הקשר ינותק או לכל הפחות ישובש:

אם השרתים של הגשר יפלו או יקרסו תחת העומס (בתחילת הדרך, לדוגמה, היו כמה שעות של הפרש עד שאינטראקציות גושרו; כיום זה כמעט מיידי).
אם ריאן ברט, שמפתח את הגשר ומתחזק אותו, יתפלף או יקבל הצעת קניה שאי אפשר לסרב לה.
אם חברת Bluesky Social תגיע למסקנה שהגשר לא בא לה בטוב ותחליט לחסום או לצמצם אותו. עם הפדיוורס אין בעיה כזאת כי מדובר ברשת מבוזרת לחלוטין, הן להלכה והן למעשה, כך שאין שום גורם יחיד ששולט על הרשת; אם הצוות שמתחזק את השרת שלך יחליט שהגשר לא בא לו בטוב אפשר לנסות לדבר איתו או במקרה שזה לא יצליח לעבור לשרת אחר.

כן (אחרת לא הייתי טורחת לכתוב את כל זה), אבל לטווח הארוך צריך למצוא פתרונות ברי־קיימא.

יש שתי רמות של בעיה, עם שתי רמות של פתרונות:

הבעיה בגשר היא שהוא ריכוזי בפועל: הכל נעשה דרך Bridgy. פתרון לבעיה הזאת יכול להיות אולי מערכת מבוזרת של גשרים, אבל אז נכנסת בעיה של כפילות של כפילים; כלומר, נניח שאנחנו בפדיוורס והגשר יצר לנו חשבון מראה בבלוסקיי. שירות גשר נוסף יצור אחד נוסף ומכאן הדרך קצרה לבלגאן שלם.

אבל הבעיה העמוקה יותר היא שבכלל צריך גשר. בלוסקיי בחרו לשחק את המשחק המבוזר רק בכאילו, ובאופן לא לעבוד בשיתוף פעולה אלא להיות גורם ריכוזי. נזכור שמגוון הפלטפורמות שמשתמשות ב־ActivityPub, על פני שרתים מבוזרים רבים, לא צריכות בכלל גישור ביניהן: זאת הרי כל הפואנטה של פרוטוקול מבוזר משותף. הפתרון הוא שבלוסקיי יאמצו את התקן הכללי ויצטרפו למגרש המשחקים המבוזר על־אמת: באופן היברידי שמשבל את שני הפרוטוקולים או בהחלפה של ATProto ב־ActivityPub. למרבה הצער אני לא רואה את זה קורה. הבחירה ב־ATProto היא לא מקרית („זאת לא טעות, זאת מדיניות”), ומעבר להתנהלות שלא כולאת את המשתמשות·ים בשירות הולכת נגד ההגיון הקפיטליסטי ונגד מה שהמשקיעות·ים מצפות·ים לו (רווח, והרבה ).

אז אם פתרון אחד הוא בעייתי והשני כנראה לא יקרה, מה צופן העתיד? אני לא נביאה ולא בת נביא·ה (למרות שהשם של אמא שלי דבורה ושל אבא שלי ישעיהו), אבל לדעתי התשובה היא המשך המצב הקיים, עם התקדמות בשלבי ההחראה (enshittification) עד שהפלטפורמה הזאת תלך בדרך כל הארץ. פסימי מצדי? אישית לא כל כך, כי אין לי רגשות חיוביים מיוחדים לבלוסקיי ואני לא שם מעבר לחשבון המראה שלי, ומה שחשוב לי זה הא·נשים והשיחות איתן·ם. ריאליסטי מצדי? כן, צר לי אם זה מבאס אותך לקרוא. רוצה להתעודד? העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב 

אז מה אפשר לעשות? להצטרף לפדיוורס, לגשר את החשבון לבלוסקיי בינתיים ולקוות שכמה שיותר א·נשים יעברו לרשת הפתוחה לפני הקריסה של בלוסקיי. אם יורשה לי בנימה אישית: אחרי מפח הנפש של העזיבה של פייסבוק ואז של טוויטר החלטתי לעולם לא להשתקע עוד בפלטפורמה ריכוזית־מסחרית־סגורה.

הודעות פומביות ראשיות ממבחר שרתים מבוזרים דוברי עברית בפדיוורס ניתן למצוא באתר פדעברי שכתב דינו. מעבר לזה, הנחיות לגבי מציאה של חשבונות נוספים, ובפרט דוברי עברית, נמצאות בסעיף הרלוונטי במדריך שכתבתי. מעבר לזה₂, אני עוקבת אחרי לא מעט חשבונות בעברית כך שאת·ה מוזמן·ת לאמץ מתוך רשימת הנעקבות·ים שלי (שים·י רק לב שאני לא מסננת חשבונות לא פעילים; למה? כי זה לא מכביד עלי או על הרשת, ואני מרוויחה מזה לא לפספס הודעות חדשות מחשבונות שחזרו לחיים, מה שקרה לא פעם ולא פעמיים, כולל אחרי שנים).

הודעות ראשיות (בבלוסקיי אין אפשרות לבחור רמת פרטיות להודעות באותה רזולוציה שיש בפדיוורס, כך שהמושג של „פומביות” לא רלוונטי באותו האופן) בעברית בבלוסקיי תוכלו למצוא בעזרת הפיד הזה שכתב אביב (ר׳ גם בוט העברית).

התלבטתי הרבה אם נכון שהמדריך יהיה opt-in (כדי להכלל צריך לבקש) או opt-out (כדי לצאת צריך לבקש). מתוך כוונה להמעיט ב„סרבול בירוקרטי”, כדי למקסם את התועלת לקהילה מתוך רצון להיטיב ולאור זה שנכלל כאן רק מידע פומבי ונגיש (לא נכללים חשבונות שרשימת הנעקבים שלהם מוסתרת, לדוגמה) — בחרתי באופציה של opt-out. לדעתי אין פגיעה בזכויות; בשונה מההתחברות לגשר, לדוגמה, ששם יש שכפול של הזהות שלנו ושל מה שאנחנו אומרות·ים על־ידי בוט ולכן ראוי שיהיה opt-in, כאן מדובר רק ברשימה של חשבונות ותו לא. עם זאת, נראה לי שעדיף שא·נשים יוסיפו את עצמן·ם מאשר שיוספו על ידי צד שלישי: שתפו את הכתובת של הדף הזה עם מי שלדעתכן·ם כדאי שיצטרפו . בסופו של דבר אני מקווה שזאת לא היתה טעות, ואם אראה שזה לא מתקבל באותה רוח טובה וחיובית שבה זה נוצר, אהפוך את המבנה 

זה משחק מילים על „עֶבְרֵי הַגֶּשֶׁר” (כלומר שני הצדדים של הגשר, שני העברים שלו) והשפה הָעִבְרִית (שהרי המדריך כולל חשבונות עבריים); נראה שלפי האטימולוגיה המקובלת מדובר במילים ממקור משותף (ר׳ ויקיפדיה באנגלית ובעברית לסקירה קצרה של סוגיות אטימולוגיות).

גם השם של האתר באנגלית (Hebridge) הוא משחק מילים: שילוב של Hebrew ו־bridge.

האתר בנוי כמעט* כולו על טהרת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית, ומופק באופן סטטי מקבצי מקור. חלק גדול מהעבודה על המראה שמחזרתי (=עשיתי שימוש חוזר) מהאתר של סריגורומי 

הכל 100% יצירה אנושית אורגנית ו־0% זבלה שנפלטה על־ידי „AI”. הטקסט והקוד משוחררים תחת NON-AI CC0 1.0 Universal.

העיצוב הכללי של הדף מבוסס על התבנית Gutenberg (רשיון CC-BY), עם שינויים והתאמות שלי (כמו האייקונים שמיושרים בצד ימין בראש כותרות ופסקאות או הכפתורים הגדולים בתחילת העמוד).

פונטים:

• הפונט של גוף הטקסט הוא Open Sans עברית (רשיון Apache License 2.0), הרחבה עברית מאת יאנק יונטף ל־Open Sans הלטיני מאת סטיב מטסון. אם הפונט הזה מוכר לך, יכול להיות שזה סימן שאת·ה קורא·ת הארץ.
• הפונט של הכותרת הוא Frank Ruehl CLM, גרסה חופשית (רשיון GPL2) שיצר מקסים יורש לפונט הקלאסי. הידעת? מקסים כותב בפדיוורס ונגיש בבלוסקיי דרך הגשר. הסיבה שבחרתי בפונט הזה היא כדי לאותת עבריוּת.
• תת־הכותרת היא בפונט Secular One (רשיון OFL) מאת מיכל סהר.

*התמונה בכותרת היא זו, מאת Wally Pacholka. לצערי היא לא תמונה חופשית, ואני מודה ומתוודה שהשתמשתי בה בלי לבקש רשות. בחרתי בה היא כי היא מדהימה ביופיה, וכי יש בה גם את האלמנט של גשר מקושת וגם את האלמנט של שמיים זרועי כוכבים (Fediverse בנוי מפורטמנטו של federated ו־universe). אשמח להחליף אותה בתמונה חופשית יפה. צרי/צור איתי קשר אם יש לך הצעה אלטרנטיבית לתמונה חופשית.

הצבעים של הכפתורים לקוחים מהפלטה Nord.

האייקונים הם של Phosphor (רשיון MIT). זה סט האייקונים הכי מאוזן ואסתטי שאני מכירה. יש אולי עשירים ממנו, אבל מה שמכריע מבחינתי הם הדיוק והאחידות החזותית המינימליסטית. בפרט, הוא גם משתלב באופן מושלם בעובי הקווים ובצורניות של האותיות עם הפונט Open Sans, כך שאין התנגשות בין הטקסט והאייקונים אלא הרמוניה.

האתר סטטי, ומופק באופן אוטומטי בעזרת מחולל שבניתי בטייפסט. המשפט האחרון מצריך מעט ביאור, אני משערת:

• אתר סטטי הוא אתר שכל הדפים בו נבנים מראש באופן אוטומטי לידי קבצי HTML מוכנים מראש, שהשרת שולח לדפדפן כמות שהם. היתרון הגדול של אתרים כאלה על אתרים דינמיים (שבהם דפים מופקים בשרת כשמשתמש·ת גולש·ת אליהם) הוא בפשטות של התהליך, במיעוט הדרישות מהשרת (שרק שולח קבצים, בלי שום לוגיקה מורכבת) ובאבטחה שנובעת מהפשטות הסטטית.
• בהקשר הזה, מחולל (גנרטור) הוא תוכנה שלוקחת כקלט קבצים בפורמט נוח ופולטת מהם את קבצי ה־HTML של האתר. לקריאה נוספת ר׳ הערך הזה בוויקיפדיה.
• טייפסט (Typst) היא מערכת סְדָר (typesetting) חדשה שאני מאוד אוהבת; היא משלבת שפת סימון ושפת תכנות באופן אלגנטי ונוח. אם את·ה מכיר·ה את , העקרון הוא אותו העקרון רק שטייפסט מוצלחת יותר בכל היבט מלבד היקף השימוש (וגם זה משהו שמשתנה עם הזמן לטובה). הטקסט שאת·ה קורא·ת עכשיו עכשיו נכתב בטייפסט תודות ליכולת לפלוט HTML, שכרגע היא נסיונית וחלקית (אבל, כמסתבר, עובדת מספיק כדי להפיק אתר כמו זה!).
• הנתונים של מדריך החשבונות נשמרים בקובץ בפורמט בשם YAML. טייפסט יודעת לקרוא קבצי YAML, אבל היא מתוכננת בכוונה באופן כזה שלא מאפשר גישה לרשת. כדי להוריד את נתונים רלוונטיים (כמו השם להצגה, או הכתובת של תמונת הפרופיל) כתבתי סקריפט פייתון קטנטן שעושה את זה בעזרת ה־API של הפדיוורס וזה של בלוסקיי.

כמעט ואין JavaScript באתר. הדבר היחיד שעושה שימוש ב־JavaScript הוא ההעתקה של ה־handle ללוח בלחיצה עליו. אם הדפדפן שלך לא תומך ב־JavaScript או שכיבית את התמיכה (צחתין!), זה לא פוגע בשימושיות מעבר לזה שיהיה צורך לסמן ולהעתיק ידנית; אני מאמינה שאתרים (בניגוד לאפליקציות רשת מורכבות) צריכים לפעול גם בלי „חלקים נעים”.

אם הגעת עד לכאן יכול להיות שיעניין אותך לעיין בקוד המקור. קישורים לריפוזיטורי נמצאים כאן.

מאיה. בפדיוורס אני @ruxotves@hed.im והחשבון המשוקף בבלוסקיי הוא @ruxotves.hed.im.ap.brid.gy.

אם זאת שאלה טכנית על הגשר, יכול להיות שתמצא·י תשובה בתיעוד של הגשר. אם נשארת בלי תשובה, או שמכל סיבה אחרת את·ה רוצה לפנות אלי, פרטי הקשר שלי מופיעים בעמוד הבית שלי.